עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נולדתי בקיבוץ דתי, להורים יוצאי גרמניה, שקראו לי אסנת כי נולדתי קרוב לפרשת "מקץ", ששם מוזכרת אסנת, אשת יוסף. כל ההקדמה הזו מובאת כדי להסביר, ששמי נהגה בA, כפי שקבע אבן שושן.....ובכל מקרה, מגיל קטן נקראתי אסי, ונעים מאד להכיר.
יש באמתחתי תארים אקדמיים, עסקתי בעבודות מעניינות, אבל חיי באמריקה העמידו את האימהות במרכז מעייניי. אני אמא לשתי בנות, נשים צעירות, ולבן מתבגר, ונשואה כ-30 שנה לאביהם היקר. לפני חמש שנים חזרתי לגור בישראל לאחר עשרים ואחת שנים בהן חייתי בארה''ב, ומאז אני חיה בזוגיות ובאמהות מפוצלת בין היבשות. את כל הסיפורים שמאחורי התקציר , סיפורי נשיות, אמהות, הגירה ועוד , אני משתפת בבלוג הזה. החיים הוגשו לי בסוג של בופה, טעימות מהמון מצבים והתנסויות, ומעל כל אלה אני בוחרת לחייך אל החיים ואיתם, ומקווה שגם אתכם. להתראות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
נושאים

הולכת על קו הים- וגם, התחלה חדשה

01/09/2016 12:40
Assi Berman Dayan
התחלות


יוצאת אל הבוקר החדש, שמים מעוננים של שלהי קיץ, גשם קל אולי טפטף מוקדם יותר, אך כעת השמש זורחת בלי הפרעה. אני צועדת וסיפורי חיי נרקמים בראשי, זכרונות, השלכות, נבירות.... אל תוך הרגעים האלה שהם כמוסים והם של עולמי, נכנסים סיפוריהם של אחרים, אלה שבחיי, ואלה שהולכים מסביבי ומנסים להגיע בינות קורי מחשבותיי. את הסיפורים שלי אני נושאת איתי, עם מטענם הקליל והכבד יותר, ושומעת את הקולות שמסביבי, סיפורי הליכה ששואפים לקרום מילים ומשפטים. ילדות דקיקות ועטופות במעטה דאגה ואהבה ששלחה איתן אמא בבוקר עת יצאו מפתח הבית. נערות שרצות עם אוזניות תוססות במקצב מדהיר, לרוץ מהר יותר, לגמוא עוד קילומטר, להצמיח עוד כנף. ויש את הנשים הבוגרות יותר, אלה עם קמטי החיוך בתווי הפנים, אלה עם קווי קושי שמשווים הבעה כואבת ונפולה, ואלה עם הבוטוקס שמתח וטשטש כל זכרון שנחרט בקווי השנים. הגברים שמסביב, רוכבי האופניים הדוקי  המדים, הולכי הרגל חשופי החולצה, שהחום הגדול העיף מהם שכבות וחשף את כל מה רוצים להשיל או לכסות. נשים ואנשים בתוך שרעפיהם, טלפוניהם, עולמות נפרדים שפה ושם מבליחים רגעי קשר בינהם. עוד פרצוף מוכר, עוד עיניים שנפגשות וחיוך של בוקר טוב שמאיר פנים.

הולכת על קו הים, רואה את האינסוף המוקצף של גליו, וחושבת על כל אהוביי שאי-שם מעבר לעוצמות הכחולות האלה, כה רחוקים, ועדיין כל כך בליבי, כל כך איתי. הבריזה שמלטפת את פני, מין אוצר קסום ששולח הים למשכימים לעברו, עוטפת אותי בתחושת הטוב של הבוקר. תחושה של התחלה, תחושה של נחמה ופיוס. הליטוף הזה של הרוח, השלווה שמגיעה איתה, נוסכת בי אופטימיות נקיה, שהכל אפשרי אחרי הנשימה, ויגיע בצעד הבא.

ראשון בספטמבר מוצלח, ולהתחלות חדשות משמחות ומוצלחות!
רות.אני יעל
רות.
01/09/2016 20:04
את כותבת מקסים, התחלה חדשה מוצלחת ומשמחת גם לך (:
Assi Berman Dayan
03/09/2016 11:04
תודה לך, רות, שמורה לך "זכות ראשונות", אז , שוב תודה וסופשבוע מקסים!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: