עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נולדתי בקיבוץ דתי, להורים יוצאי גרמניה, שקראו לי אסנת כי נולדתי קרוב לפרשת "מקץ", ששם מוזכרת אסנת, אשת יוסף. כל ההקדמה הזו מובאת כדי להסביר, ששמי נהגה בA, כפי שקבע אבן שושן.....ובכל מקרה, מגיל קטן נקראתי אסי, ונעים מאד להכיר.
יש באמתחתי תארים אקדמיים, עסקתי בעבודות מעניינות, אבל חיי באמריקה העמידו את האימהות במרכז מעייניי. אני אמא לשתי בנות, נשים צעירות, ולבן מתבגר, ונשואה כ-30 שנה לאביהם היקר. לפני חמש שנים חזרתי לגור בישראל לאחר עשרים ואחת שנים בהן חייתי בארה''ב, ומאז אני חיה בזוגיות ובאמהות מפוצלת בין היבשות. את כל הסיפורים שמאחורי התקציר , סיפורי נשיות, אמהות, הגירה ועוד , אני משתפת בבלוג הזה. החיים הוגשו לי בסוג של בופה, טעימות מהמון מצבים והתנסויות, ומעל כל אלה אני בוחרת לחייך אל החיים ואיתם, ומקווה שגם אתכם. להתראות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
נושאים

דברים שיש לי להגיד לבנותיי וחברותיהן ביום האשה

08/03/2017 17:51
Assi Berman Dayan
יום האשה, אמהות, נשיות עכשווית


 

יום האשה הוא טריגר עבורי לכתוב לכן, בנותיי האהובות, ולנשים צעירות בנות דורכן, ולדבר על דברים, שלפעמים מודחקים לסדקי היומיום או מתטשטשים בשטף המסרים שנאמרים בחלל הציבורי. למרות חשיבות השיח העוסק בנשיות, פמיניזם ושוויון, לעיתים קיימת בי תחושה של גל שוצף שמטביע את הפרטים הקטנים של הדמות הנשית המורכבת, היכולה להיות יפה בוורוד, או בכל צבע , וגם חכמה ומוצלחת, רכה וחזקה ועצמאית-מחשבה. ויש מחשבות שעוברות בראשי ואני חשה צורך לבטא ולהעביר לכן, בנות העשרים פלוס שבונות את חייהן ומעצבות את מקומן בעולם.

זכות ועונג לי לחוות את התבגרותכן ולבלוב נשיותכן בכל יום מחדש. אני רואה שתי נשים צעירות חכמות וחרוצות, נבונות ומלאות בחוש הומור, המאפשר לכן לזהות את הרגעים המחייכים שמתקיימים גם בתוך קושי ודמעות. אתן מרגשות בטוב הלב ובבטחון הפנימי והשקט שלכן, והאהבה העצמית שבלבכן מאפשרת את האהבה והאור שאתן מקרינות כלפי סביבתכן. הכרת התודה שאני חשה מאפשרת לי לחזור לשנות ילדותכן ולנסות ולהרכיב תמונה שבוחנת את מה שהיה אז ובנה את מי שאתן היום.

בכל יישותי אני מאמינה בזכות האשה לבחור את בחירותיה ולהחליט מהם סדרי העדיפות שמתאימים עבורה ועבור משפחתה. זה מתחיל בילדה ובנערה וממשיך כשהיא מתבגרת והופכת לאשה. הבחירות שלנו ויכולתנו להחליט מה נעשה עם גופנו עומדות למבחן הסביבה בתקופות חיינו השונות, ובאות לידי ביטוי בהערות ארסיות והרסניות, בהגבלות, בשלילת זכויות, ובהשפלות פיזיות ונפשיות. אתן, למזלכן, גדלתן בסביבה תומכת שאפשרה לכן להיות שמחות ובטוחות במי שאתן, ובמשפחה אוהבת שמעניקה הכוונה וחיבוק בעת הצורך, מאפשרת לכן לפרוח, ומעודדת אתכן לפרוש כנפיים ולעוף בעקבות מאוויכן ושאיפותיכן. אבל, מעצם היותכן נשים צעירות, אתן נחשפות גם לקולות אחרים, אלה המאיימים לשלול את זכויותיכן מצד אחד, ואלה, שמהצד השני נוקטות בעמדות מגננה ששוללות את אותם חפצים וסמלים שכה אהבתן בילדותכן, צעצועים ששחקתן איתן כשדמיונכן לקח אתכן לעולם אגדות של נסיכות וברביות, נסיכים ואבירי חלומות.

אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים הבאים דווקא מפני שיש באמתחתי את נסיון השנים. פעם, כשהייתן קטנות, שמענו לא אחת את "משפט הפנצ'ר", המשפט שנאמר כדי להוציא את האוויר והרוח מאיתנו, משפט שאמרו לי אמהות בעלות נסיון, משפט ה"חכי, חכי שהן יגדלו ואז....". דברים שנאמרו כדי לתאר עתיד שבו תתבגרנה, תמרודנה וכבר לא תהיינה כה מחוברות, כה קשורות ופתוחות ובטוחות בגב התומך שיש לכן בבית. נסיון השנים שחלפו מאז משקף שעדיין, במהותכן, אתן אותן ילדות עליזות הבונות לעצמן עולם שלם שמכיל את חלומותיהן, חלומות ללא גבולות ומגבלות, רצף של מצבים ותמונות כפי שאתן עיצבתן ויצקתן בהם חיים.

שעות רבות של ברביות. . .  כמה שאהבתן לשחק בהן, להלביש, לסרק, ולשלב אותן בתוך העולם שיצרתן עבורכן ועבורן. שעות רבות שבהן לא הפרעתי, לא התערבתי, ולא עצרתי את הסחרור המתוק- ורדרד שאליו נסחפתן. הייתן תלמידות מצטיינות, ילדות חברותיות, טובות לב ומתחשבות, ולא היתה לי שום סיבה שבעולם שלא להנות מהצד, ולהתמוגג ממה שמבחינתי ארז את כל היופי הזה: הקשר המיוחד שביניכן, שתי אחיות קסומות.

ויום אחד החליט מי שהחליט ,משיקולים שונים, שברבי הפכה לגורם המאיים על דימוי הגוף והבטחון העצמי של ילדות. לפתע, היא הפכה לבת השטן החטובה שאשמה בהתפרצויות הקנאה והפרעות אכילה. יוחסו לדמותה, הבאמת לא אנושית, את השאיפה הנסתרת של בנות להיות כמוה, אשר, כביכול, גורמת לילדות רבות לשגות בחלומות לא מציאותיים לגבי גופן, ולהתנפץ עליהם בהגיען לקרקע של דמותן המשתקפת במראה. בעקבות הלחץ, ברבי הונמכה ומותניה הורחבו, חזה הוקטן, והבגדים שהיו כה מושלמים עליה בעבר נעשו צרים ולא התאימו יותר לבת דמותה ה"מציאותית". ואתן, ילדות שלי, באכזבה ביכיתן את השינוי, ודי התפוגג לכן הכיף הדמיוני....

ובמקביל, יחד עם המגמה להאניש את ברבי נשלחו חיצים אל עבר נסיכות דיסני , שהועלו על מוקד הפוליטיקלי קורקט. ופתאום כבר לא תקין לקרוא לכן נסיכות מפני שהכינוי, כביכול, מתעל בנות להתנהג כמו "נסיכות טובות", להישען על נסיך שיבוא להצילן ומסרס את עצמאותן.

וכאן אני חוזרת למה, שבעיניי , נדחק ומטושטש בתוך המסרים הערכיים והרעיונות החשובים. התנועה הפמינסטית בתחילתה היתה חייבת להיות לוחמנית ומוגדרת. בזכות הרעיונות שסימלה שריפת החזיות שלהן אנו יכולות היום לא רק להחליט איזו חזיה, אם בכלל, אנו רוצות ללבוש, אלא גם לבחור את הדרך שבה אנו שואפות ללכת. הפמיניסטיות החלוצות, והרעיונות שהוציאו נשים מהחלל המצומצם שנקבע עבורן על ידי חברה פטריאכלית, הן סוללות הדרך שבה אנו הולכות והבסיס של מי שאנחנו. ובשעה שבנות דורי הן הנדבכים שצמחו על היסודות שהקימו מחוללות המהפכה הפמינסטית, אתן, בנות צעירות, הנכן יוצקות התוכן והאופי של היצירה הנשית המופלאה הזו.

ואתן, ששיחקתן שעות רבות בבובות ובנסיכות גם קראתן, השכלתן, הצטיינתן בלימודים, בונות לכן חיים מלאים ויצירתיים. בחלקכן נפלה הזכות להיות גם וגם, גם יפות וגם חכמות, גם להיקרא נסיכות וגם להרגיש חזקות ועצמאיות. בזכות הנדבכים של דורות נשיים קודמים אתן משתייכות לדור נשי שיכול לשלב תכנים וערכים שונים ולא חייב להיצמד לסטיגמות או דמויות פלקטיות. מובן לכן, ללא שמץ של ספק, שברבי היא בובה יפה שכיף לשחק בה ולהלביש אותה, אך עם זאת, ברור שגופכן הוא מתנתכן , הוא אמיתי, אנושי ונשי והוא שלכן. גופכן, גם אם איננו מושלם, הוא חי ונושם, ומכיל בקרבו את מוחכן ושכלכן הישר, את לבכן ונשמתכן הנדיבה. עבורכן היה כיף להנות מברבי אך מעולם לא היה ספק שהיא, בסופו של יום משחקים, נשארת בגוף הפלסטיק . כיף לעוף למחוזות אגדות, נסיכות ונסיכים, אך מציאות חייכן היא עכשווית ושלכן ונתונה לבחירתכן.

בזכות המשחקים והדמיון למדתן, שגם כשלאחרת יש מה שאין לכן, וגם אם תחושת קנאה או תסכול אנושית מעט צובטת, עדיין לא תנסו להפחית מהאחרת, כי אם תטפחו את מה ששלכן. אהבתן את ברבי כמו שהיתה, חטובה ומחייכת, ולקחתן איתכן מאותם ימים תכונות יקרות מפז. למדתן לפרגן מבלי להיות מאויימות, ולמדתן לחייך ולשמוח מה"אקססוריז" הקטנים של החיים.

אל תאפשרו להמעיט בערכן של פנטזיות ומשובות הילדות שלכן, אמצו ללבכן את חלומותיכן וזכרונותיכן. שאבו מהם את הרצון והכוח להאבק בנסיונות של דיכוי, השתקה והחלשת נשים, ודעו, שבידיכן היכולת להעניק מעוצמתכן לחברותיכן המחפשות חיזוק במציאת מקומן בתוך הדרך הנשית שבה כולנו שותפות.

פמיניסטיתIM ALרות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: