עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נולדתי בקיבוץ דתי, להורים יוצאי גרמניה, שקראו לי אסנת כי נולדתי קרוב לפרשת "מקץ", ששם מוזכרת אסנת, אשת יוסף. כל ההקדמה הזו מובאת כדי להסביר, ששמי נהגה בA, כפי שקבע אבן שושן.....ובכל מקרה, מגיל קטן נקראתי אסי, ונעים מאד להכיר.
יש באמתחתי תארים אקדמיים, עסקתי בעבודות מעניינות, אבל חיי באמריקה העמידו את האימהות במרכז מעייניי. אני אמא לשתי בנות, נשים צעירות, ולבן מתבגר, ונשואה כ-30 שנה לאביהם היקר. לפני חמש שנים חזרתי לגור בישראל לאחר עשרים ואחת שנים בהן חייתי בארה''ב, ומאז אני חיה בזוגיות ובאמהות מפוצלת בין היבשות. את כל הסיפורים שמאחורי התקציר , סיפורי נשיות, אמהות, הגירה ועוד , אני משתפת בבלוג הזה. החיים הוגשו לי בסוג של בופה, טעימות מהמון מצבים והתנסויות, ומעל כל אלה אני בוחרת לחייך אל החיים ואיתם, ומקווה שגם אתכם. להתראות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
נושאים

"גם אני". כן, אבל. . .

22/10/2017 20:53
Assi Berman Dayan
הטרדות, חינוך, אמהות-בנות. אמהות- בנים

 

גם אני, כמו רבות, יצאתי מהבית יום אחד, או יותר, מחייכת ושמחה ומישהו פירש זאת כהזמנה לאופל. ילדה,נערה, אישה, מתלבשת יפה, מעיפה מבט מרוצה במראה, יוצאת קלילה לאוויר הבוקר,הצהריים או הערב והמגננות שלה נשארות בעקבים הגבוהים, או השטוחים, של נעליה. את שקועה בשלך ומישהו שולח מבט מלוכלך, הערה פולשנית או סתם מחליט לשלוח ידיים כי מתחשק לו. ואני, בכל מאודי, מזדהה עם חשיבותו של השיח הזה, הפומבי, שמציף ים של זכרונות ותמונות של נשים שונות ממקומות שונים, כל אחת עם הסיפור שלה והכאב השורט שהותיר בה.

אבל, במקביל לאשה שאני, שבהוויתה מזדהה עם הנשים שנחשפו ועם אלה שנותרו מאחור, אני גם מתחברת לקול האם שבי, אם הבנות והבן הצעיר. השיחות עם הבנות היו ויהיו שיחות רגש-נפש גדושות בתובנות ועצות, כאלה שנובעות מנסיון החיים שלי, כאלה שלא הוענקו לי מאמי,כאלה שיהיו להן, כך אני מקווה, מעין סוג של מגדלור שיאיר ברגעים של סימני שאלה או מצוקה. כל אותם משפטים שחזרתי עליהם בחפירה סיבובית, כמו, רוצי וספרי ברגע שמישהו אומר לך שלא לספר, או, שאל תישארי עם מישהו כי לא נעים לך, תמיד תעדיפי את עצמך ונפשך.

עם בני יקירי ,המתבגר הבוגר , השיחות, מטבען, הן שונות, וכאלה שבהן אני במודע מכוונת לעיצוב הבנתו, כגבר, את העולם גם מהצד הנשי. מתוך הקשר הקרוב והתקשורת הפתוחה שביננו,מעצם היותנו אם ובנה אוהבים, מחוברים אך גם מושכלים, השיחות שלנו מקיפות רבדים עמוקים ורחבים. אני שואפת לכך, שבני יהיה גבר שמכבד, שנזהר שלא לפגוע, שמבין ומפנים שהמרחב של הזולת, אשה או גבר, הוא שלהם, ונתון לבחירותיהן. מתוך שכך, לא הוא לא, והוא חד משמעית לא! כי המרחב האישי הוא מה שמגדיר את המרווח הפיזי- נפשי, ואל תפלוש, אל תכבוש, אל תכפה את עצמך היכן שמסומן הגבול.

יחסי אמהות-בנות מסתעפים מהבנת הדמיון שקיים בגוף ובחוויה. לעומתם, יחסי אמהות- בנים הינם מורכבים מעצם השוני שבין המינים. מעבר לסיפורי המיתולוגיה, למחזות ולמחקרים הפסיכולוגים,למדתי זאת מתוך התנסויות חיי. מהילד הקטן שהציק לבתי הפעוטה בגנון, וההסבר ש"הוא לא התכוון", ועד הסלחנות שאני, לפעמים, גיליתי כלפי בני הקטן כשגילה חוסר ב"רגישות חברתית".... והמסר הפשוט שכל ילד קטן צריך לשמוע הוא, שגם אם הוא לא התכוון הוא עדיין הכאיב . וזה הבסיס ללקיחת אחריות, להבנה היכן מסתיים המרחב שלך ומתקיים המרחב של זולתך.

אנחנו, כנשים, אמהות, אחיות, סבתות, דודות, צריכות לקחת על עצמנו, ממש לעבוד בזה, שהבנים הצעירים, הגברים שמתבגרים בביתנו או בסביבתנו הקרובה יבינו ש" האשה הזו היא אני"! שהבנים שאנו אוהבות וחייהם בחיינו יתכגרו ללא הדפוס המחשבתי הנושן של" קדושה וקדשה", של מדונה וזונה. שכולנו, האמהות והנשים שהם מכבדים היינו או שאנו עלולות להיות אובייקט להחפצה מינית וזלזול. הבנים האלה שלנו הם, קודם כל, באחריותינו, לפני שאנו מבקשות ממערכות החינוך והתקשורת לשנות ולחדד את המסרים החשובים האלה.

אז, כן, גם אני חוויתי חוויות מטרידות, גם אני תומכת בכל ליבי בקורבנות, כועסת וכואבת על כל נסיון להאשים אותנו הנשים בעבירה שמישהו אחר ביצע, ותומכת בהעלאת המודעות לפגיעות מיניות. אבל, בד בבד, קוראת להתחיל לדבר עם הבנים הפרטיים שלנו ולשנות את פני  החברה,

One child at a time !

 

 

 

 

 

IM ALרות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: